#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לז. 1 אלו דברים מוזכר במשנה שאסרו משום מצוה ומדוע נאסרו?<p dir=""rtl"">למה נקראו משום מצוה הרי איסורם משום שבות?</p>"	"לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין - גזרה משום מקח וממכר. <p dir=""rtl"">לא מגביהין תרומות ומעשרות - אפ' בשביל ליתנם לכהן בו ביום. לא אסרו אלא כשיכל להפריש מבעוד יום, אבל אם לא יכל כגון חלה ביו&quot;ט מותר להפריש.</p><p dir=""rtl"">המשנה אומרת לא רק שבות בעלמא אסרו, אלא אפ' יש בזה משום רשות או מצוה לא התירו ביו&quot;ט.</p>"	ביצה לז.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לז. 2 האם משילין פירות דרך ארובה ביו&quot;ט ובשבת?<p dir=""rtl"">כמאן אזלא מה ששנינו במשנה 'כל אלו ביו&quot;ט אמרו ק&quot;ו לשבת'?</p>"	"מה ששנינו משילין פירות דרך ארובה ביו&quot;ט אבל לא בשבת, זה לב&quot;ה שהתירו הוצאה שלא לאוכל נפש, וטלטול צורך הוצאה הוא, אבל לב&quot;ש אף ביו&quot;ט אסור.<p dir=""rtl"">מה ששנינו במשנה זה כב&quot;ש שלא התירו הוצאה וכד' לשאר דברים, אבל לב&quot;ה איכא בינייהו כגון הנ&quot;ל. (מה ששנינו אין בין יו&quot;ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד לעיל כח. איתא שלר&quot;י איכא נמי מכשירי אוכל נפש, וכאן דברו בדיני דרבנן &lt;ע' תוס&gt;)</p>"	ביצה לז.		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 1 המוסר בהמה לרועה כמו מי התחום שלה?	אם יש רועה אחד בעיר - כרגלי הרועה, אפ' לא מסרה אלא ביו&quot;ט. אם יש שני רועים - כרגלי הבעלים.	ביצה לז:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 2 שנים ששאלו חלוק בשותפות זה לילך בו שחרית לבית המדרש וזה ליכנס בו ערבית לבית המשתה תחומה כמי?	הרי היא כרגלי שניהם, לא תלך לצד אחד על חשבון מה שעירב השני לצד השני, אם מצעו את התחום לא יזיזנה ממקומה.	ביצה לז:		חמישי
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לז: 3 שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות, תחומיהן כשל מי, ומדוע, וכיצד הלכה?	"חבית - רב הושעיא סובר שיש ברירה בדרבנן [אבל בדאורייתא אין לו] וכן דעת רב וכן דרש להלכה מר זוטרא, לכן כל אחד מוליך חלקו עמו. ר' יוחנן סובר אין ברירה וכן דעת שמואל, לכן הרי הם כרגלי שניהם.<p dir=""rtl"">בהמה - רב אסר משום דינקי תחומין מהדדי, וקשה עליו דאם כן אף מדין מוקצה יש לאוסר בהמה דינקי מהדדי.</p>"	ביצה לז:		חמישי
